איור טכני מופשט על רקע כחול־נייבי עמוק: לוח כהה ורחב מונח שטוח כמו מכסה פתוח, ופניו מכוסים ברשת סדירה של תאים קטנים ואטומים בצורת דיסקיות, כולם בצבע צפחה מט למעט אחד לכיוון הימין, שמכסהו זוהר בציאן מלמטה; נימה ענברית דקה אחת יוצאת מאותו תא, חוצה את פני השטח על פני הדיסקיות האטומות השכנות, ומעבר לקצה הלוח אל תוך החושך. לא מופיעים טקסט, אותיות, ספרות, אנשים, מסכים או לוגואים של ארגונים. הלוגו של OrcaRouter משולב בפינה הימנית התחתונה.
AI Safety Incidents

גנבי מידע עוברים לנתוני סוכני AI: כללי האיסוף מכוונים כעת ל-Claude, Cursor ו-Codex

מחבר

Rowan Sterling

תאריך פרסום

מודלים אחרונים · 20צפו בכל המודלים →
בנצ'מרקים: Artificial Analysis · מתעדכן יומית
חזרה לכל הפוסטים

ב-8 בספטמבר 2026 פרסמה Gen Digital ניתוח של כללי איסוף של גונבי מידע ומצאה שרשימת היעדים גדלה בשורה חדשה: הנתונים המקומיים של סוכני קידוד מבוססי AI. בחלון של שלושה חודשים, הטלמטריה של Windows שלה רשמה זיהויים של Amatera ו-Remus בקרב עשרות אלפי משתמשי Windows מוגנים — גונבים שקובצי הכללים שלהם מגיעים כעת לספריות של Cline, Continue, Claude של Anthropic, Cursor ו-OpenCode. CallbackBeaver הוסיף את Claude ו-Cursor להיקף האיסוף שלו ונצפה ביותר מ-5,000 דגימות בתקופה של 30 יום. מה שנלקח אינו העדפות אלא גישה והקשר: אסימוני גישה ורענון, פרטי התחברות שנמצאים בקונפיגורציות של Model Context Protocol, היסטוריות פרומפטים, מסדי נתונים של שיחות ומפה של הפרויקטים שעליהם עבד מפתח. לא מעורב פגם חדש — הגונב כבר פועל כשהכלל החדש מגיע, והערך עבר לקבצים מקומיים צפויים. דוח זה מתבסס על הדוח של Gen Digital, על הניתוח של Okta של מאגר לוגים גנובים שפורסם באותו יום, ועל הערת המחקר של Cloud Security Alliance, וארכיון אירועי ה-AI מחזיק את הערך הזה לצד שכניו, לכל אחד עם המקורות, החומרה ודרגת הביטחון שלו.

הארכיון רושם את הרשומה כממצא מחקרי ולא כאירוע פריסה: סוג: מחקר, חומרה: בינונית, ודאות: A, שנוי במחלוקת: false, real_harm: false, אזור: GLOBAL, מתויגת ב-CRED וב-EXFIL, עם תאריך מדויק ליום, 8 בספטמבר 2026. זהו היום שבו Gen Digital פרסמה, ולא היום שבו מכונה מסוימת נדבקה, ואף אחד מהדוחות אינו מספק תאריך הדבקה עבור הכללים עצמם. כדאי לקרוא את השדה real_harm לאט. אין ברשומה או במקורותיה דבר המתאר השתלטות מאומתת על חשבון שניתן לייחס לכללי האיסוף הללו; מה שמתועד הוא יכולת וחשיפה, וזה חלק מהסיבה שהערך מדורג כבינוני ולא כגבוה.

אין פגם חדש: הגנב כבר פועל כשהכלל מגיע

Gen Digital מבהירה במפורש שהיא אינה מתארת פגיעות. ממצאיה "אינם מצביעים על דרך חדשה לפגיעה במכשיר או על פגיעות במודל AI או בסוכן AI", נאמר בדוח; גונב המידע כבר פועל, ומה שהשתנה הוא "ריכוז המידע בעל הערך במיקומים צפויים, לעתים בטקסט גלוי, והקלות שבה ניתן להוסיף את המיקומים הללו לרשימת איסוף קיימת".

הקלות הזו היא המנגנון. גנבי מידע רבים מקבלים כללי איסוף המנוהלים מרחוק, שמפרטים תיקיות, שמות קבצים, סיומות, מסדי נתונים, עומק חיפוש או מגבלות גודל קובץ, כך שמפעיל שמגלה היכן סוכן שומר את האסימונים שלו יכול להוסיף נתיב נוסף בלי לבנות מחדש או להפיץ מחדש את התוכנה הזדונית — והכלל המעודכן מגיע להתקנות שכבר נמצאות על מחשבים שנפרצו. Gen Digital מצרפת לכך שתי הסתייגויות: הגישה לא חלה על כל גנב מידע, וכלים מסוימים דורשים ניתוח או פענוח ספציפיים למוצר ולא רשומת נתיב. האזהרה המעשית שלה נוגעת לצורת הראיות — אם גנב מידע מרכזי אינו אוסף סוכן מסוים היום, ההיעדרות הזו היא תמונת מצב, "לא כראיה שהסוכן יישאר מחוץ להיקף האיסוף."

איזו משפחה מגיעה אל תוך איזה סוכן

HTML card titled 'Which family reaches into which agent', kicked 'Gen Digital, published 8 September 2026' and subtitled 'Collection scope as the report describes it, separated by the platform each family was observed on.' Five bands run down the card. Band one, Amatera, Windows telemetry: Cline and Continue. Band two, Remus, Windows telemetry: Claude, Cursor and OpenCode. Band three, CallbackBeaver, scope extended: Claude and Cursor, with more than 5,000 samples in a 30-day period. Band four, Djinn Stealer, macOS: Claude, Codex, Gemini, Cline, OpenCode and Kilo. Band five, BeeStealer, STG, HydraStealer, APEX and Otter, described as lower prevalence with the same behaviour, alongside the report's line that agent data appears in the collection rules of another stealer almost every day. A footer reads 'Amatera and Remus figures are detections among tens of thousands of protected Windows users over a three-month window, may overlap, and describe detections rather than successful infections. Card rendered by OrcaRouter.'

שתי המשפחות שיש מאחוריהן טלמטריה הן Amatera, המתמקדת בנתונים המשויכים ל-Cline ול-Continue, ו-Remus, המתמקדת ב-Claude, ב-Cursor וב-OpenCode. Gen Digital אומרת שהנתונים של שתיהן "עלולים לחפוף ולתאר זיהויים ולא הדבקות מוצלחות" — הבחנה שחשובה כשקוראים את המספרים כמדד לכמה מפתחים נשדדו בפועל. מסביבן נמצאות המשפחות שהופכות את ההתנהגות למגמה ולא לניסוי: BeeStealer, STG Stealer, HydraStealer, APEX Stealer ו-Otter Stealer, שהדוח מסווג כשכיחות נמוכה יותר, ו-Djinn Stealer, שמציגה את אותה התנהגות ב-macOS ומשויכת לאיסוף מ-Claude, Codex, Gemini, Cline, OpenCode ו-Kilo.

הסיכום של Gen Digital עצמה לגבי הקצב הוא שנתוני סוכני AI הופיעו "בכללי האיסוף של גנב אחר כמעט בכל יום". כדי להמחיש את ההיקף, היא ממקמת את המיקוד בבעיה ותיקה הרבה יותר: במהלך המחצית הראשונה של 2026, הטלמטריה שלה תיעדה זיהויים של גנבי מידע בקרב יותר מ-3.3 מיליון משתמשים מוגנים ייחודיים, כאשר הנתון החודשי עמד בעקביות על יותר מ-500,000. הסכומים הכוללים האלה מכסים כל משפחה של גנבי מידע, ולא רק את אלה הידועות כנוגעות בנתוני סוכני AI, ולכן הם מודדים את המאגר שדרכו מתפשטים הכללים החדשים ולא את טווח ההגעה של הכללים החדשים.

מה שיוצא מזה הוא אסימון רענון ומפה של בסיס הקוד

הדוח מחלק את מה שתיקיית סוכן מכילה לשתי קטגוריות, והחלוקה הזו היא עיקר הממצא. הראשונה היא גישה: חלק מהסוכנים שומרים במטמון מקומי אסימוני גישה או פרטי התחברות, כדי שמשתמש לא יידרש לאמת את זהותו מחדש בכל סשן. אסימון גישה עשוי לשמש עד לפקיעתו; אסימון רענון יכול לעיתים להיות מוחלף באסימוני גישה חדשים ולהאריך את חלון הזמן. Gen Digital מקפידה להבהיר את המגבלות — התוצאה "תלויה בהיקף הרשאותיו של האסימון, בתוחלת החיים שלו ובבקרות של השירות עצמו, כך שגניבת קובץ אינה מבטיחה גישה מתמשכת" — תוך שהיא מציינת שהקובץ "עדיין עשוי להיות רגיש כמו מאגר סיסמאות".

הקטגוריה השנייה היא הקשר, והיא הסיבה לכך שזה אינו סתם סיפור של פרטי גישה. הנחיות ותמלולים יכולים להכיל קוד מקור קנייני, שמות מאגרים, שמות מארח פנימיים וסודות שהודבקו לצורכי פתרון תקלות; תמלול יכול למסור לתוקף את מבנה בסיס הקוד, חולשות ידועות והאנשים המעורבים, שאותו מתאר הדוח כאיסוף מודיעין "שתוקף אחרת היה מבלה ימים באיסופו". כאשר מפתח השתמש בעוזר לצורך הוכחת היתכנות חסויה, ההיסטוריה יכולה לחשוף המצאה שאינה רשומה בפטנט. סיכומה של Gen Digital לגבי השילוב הוא שארכיון אחד עשוי לשאת "גם את האמצעים לגשת לחשבון וגם את ההקשר הדרוש כדי להבין מה יקר הערך מאחוריו".

קונפיגורציות של Model Context Protocol נמצאות בין שתי הקטגוריות. הן עשויות לכלול נקודות קצה, כותרות, משתני סביבה ומפתחות API, וכאשר סודות לשימוש חוזר נשמרים באופן מקומי, החשיפה יכולה להגיע לבקרת מקור, לפלטפורמות ניהול קריאות, למסדי נתונים או לשירותי ענן שהסוכן היה מחובר אליהם. הדוח אינו מגזים בכך: חלק מהאינטגרציות משתמשות באישורים קצרי מועד, באחסון מוגן על ידי מערכת ההפעלה או בתהליך הרשאה אינטראקטיבי, כך שקונפיגורציה גנובה אינה מקנה אוטומטית גישה לכל מה שהיא מפרטת.

Okta ספרה את צד הקונה של אותו שוק

HTML card titled 'One free dump, counted', kicked 'Okta Threat Intelligence, September 2026' and subtitled 'A 7 GB dataset released on a Telegram channel on 2 August 2026, one folder per infected machine, searched with TruffleHog and custom regular expressions.' A top row of four figures reads 5,871 infected machines, one folder each; 162 countries the machines were spread across; 44,791 unique JSON Web Tokens in the dump; and 1,843 JWTs and JWEs unexpired on the day of release. Below it a four-column table lists Anthropic at 561 unique session tokens, 164 unexpired and 404 distinct machines; Cursor at 32, 16 and 26; Google, Workspace and consumer, at 9,829, 9,213 and 4,144; Microsoft, Entra and consumer, at 2,491, 1,763 and 1,753. A note reads '555 of the 44,791 JWTs were identified as likely related to AI service authentication. A separate search found 2,937 authentication-related JWEs, most set by OpenAI using NextAuth.js. TruffleHog returned 24 still-valid API keys across four AI-related services. Google and Microsoft totals pass through single sign-on gateways and span each vendor's full account base. Card rendered by OrcaRouter.'

צוות המודיעין על איומים של Okta בחן את אותה הבעיה מהקצה השני, וגם הדוח שלו נושא חותמת זמן פרסום של 8 בספטמבר 2026. הוא ניתח דאמפ יומנים חינמי בגודל 7 GB שפורסם בערוץ Telegram ב-2 באוגוסט 2026 — 5,871 תיקיות, אחת לכל מכונה נגועה, הפרושות על פני 162 מדינות — באמצעות ביטויים רגולריים מותאמים אישית וסורק הסודות בקוד פתוח TruffleHog. מתוך 44,791 JSON Web Tokens ייחודיים בדאמפ, 555 זוהו ככאלה שסביר שקשורים לאימות של שירותי AI. חיפוש נפרד מצא 2,937 אובייקטי JSON Web Encryption הקשורים לאימות, שרובם הוגדרו על ידי OpenAI באמצעות NextAuth.js, ו-1,843 אסימוני JWT ו-JWE מכל הסוגים עדיין היו בתוקף ביום הפרסום.

הספירות לפי ספק הן החלק שהופך למספר שצוות אבטחה יכול לפעול לפיו. Anthropic היוותה 561 אסימוני סשן ייחודיים ב-404 מכונות נפרדות, שמתוכם 164 לא פגו; Cursor היוותה 32 ב-26 מכונות, שמתוכם 16 לא פגו. Google ו-Microsoft שולטות בטבלה עם 9,829 ו-2,491 טוקנים, אך Okta מציינת שהסכומים האלה עוברים דרך שערי SSO ומקיפים את מלוא בסיס החשבונות של כל ספק, ולכן הם אינם מדד לחשיפה ספציפית ל-AI. TruffleHog החזיר גם 24 מפתחות API שעדיין תקפים בארבעה שירותי מודלים הקשורים ל-AI — הקטגוריה ש-Okta מתארת כפרטי גישה שקונה יכול להשתמש בהם כדי להריץ אינפרנס על חשבונו של מישהו אחר. ג'רמי קירק, מנהל מודיעין האיומים ב-Okta, ניסח את המנגנון בפשטות: מחפשים אסימוני סשן ומפתחות API "מכיוון שלעיתים קרובות אפשר לשדר מחדש את הסודות האלה ולעקוף אימות מבוסס פרטי גישה".

Okta מקפידה לגבי מה שההדלף מוכיח. היא אומרת ש"לא הבחינה בראיות לסשנים גנובים של Okta במאגר נתונים זה", וטוקן גנוב עדיין נכשל במקום שבו ארגון אוכף רשימת היתרים של כתובות IP. הנתונים הכספיים בפתיחה שלה — חיוב של כמעט מיליון דולר לארגון אחד, 600,000 דולר בקרדיטים ל-AI שארגון לבדיקת AI איבד באמצעות מפתח API גנוב — מובאים כמקרים נפרדים שדווחו בעבר, ולא כנזק ממערך הנתונים הזה. הערת המחקר של Cloud Security Alliance מ-11 בספטמבר 2026 מעלה את אותה נקודה במפורש: הניתוח של Okta מתאר טוקנים שנמצאים במאגר פלילי ואת אפשרות השימוש החוזר בהם באופן תיאורטי, אינו טוען שמדד כמה מהם נוצלו בפועל, ואינו מייחס פריצה ספציפית למאגר.

צד הביקוש מקבל חיזוק גם מחוץ ל-Okta. The Hacker News דיווח ב-9 בספטמבר 2026 כי Okta סימנה פרסומים ב-Telegram שבהם נמכרה גישה מוזלת לחשבונות Claude, Cursor, ChatGPT ו-Gemini עם תמיכה 24/7 ואחריות להחזר כספי, וכי שירות בשם Poison Claude פרסם גישה ל-Opus 4.6, 4.7 ו-4.8 ול-Sonnet 4.6 של Anthropic. Gizmodo סיקר את אותו שוק ב-10 בספטמבר 2026. The Hacker News גם פרסם את הערכת Google Threat Intelligence Group שלפיה עלות הגישה למודלים פרימיום מובילה ל"עלייה בהתמקדות בחשבונות AI, בהוצאתם לא חוקית ובמכירתם בקרב קהילות פשעי סייבר", ותיאר מקרה תגובה לאירוע של Mandiant שבו שחקן איום השתמש באסימון גישה אישי חשוף של GitHub כדי לפרוס תשתית AI בלתי מורשית.

מה שהתיעוד כן קובע, ומה שאף מקור מצוטט אינו מכריע

נקבע, וכפי שצוין על ידי המקורות: גנבי מידע מדף הוסיפו נתיבי סוכני קידוד AI לכללי איסוף המנוהלים מרחוק בכמה משפחות ובשתי מערכות הפעלה; הספריות המקומיות יכולות להכיל אסימונים, אישורי MCP, היסטוריות ומטא-נתוני פרויקטים; ודאמפ חינמי גדול אכן הכיל חומרי אימות שלא פג תוקפם לשירותי AI, כולל 164 אסימוני סשן של Anthropic שלא פג תוקפם ו-24 מפתחות API תקפים.

• לא הוכח: שאחד מהכללים הללו הביא להשתלטות מאומתת על חשבון. לא Gen Digital ולא Okta מדווחות על קורבן שחשבונו נכנסו אליו באמצעות טוקן גנוב מהאוספים הספציפיים הללו, ו-real_harm false בארכיון משקף את הפער הזה ולא שלילה של אפשרות הנזק.

• לא נקבע: כמה מפתחים נפגעו. המספרים של Amatera ו-Remus מבית Gen Digital הם זיהויים בקרב משתמשים מוגנים, עשויים לחפוף, ואינם הדבקות; הנתונים של Okta מתארים מאגר נתונים אחד של 7 GB, לא את השוק.

• לא נקבע: אילו סוכנים מאחסנים מה, כברירת מחדל. שני הדוחות מדגישים כי נתיבים, קבצים והגנות משתנים לפי מוצר, מערכת הפעלה ותצורת משתמש, ולכן לא ניתן לזכות אף סוכן בודד על סמך תיעוד זה — תשובתה של Gen Digital היא למפות את מה שמאוחסן מקומית לפני שמניחים שמוצר כלשהו בטוח.

• לא נקבע: מה שינה מי מספקי הסוכנים. אף אחד מהדוחות לא מתאר שינוי מוצר שנעשה בתגובה, ואף אחד מהם לא אומר שספק קיבל הודעה. צעדי ההקלה היחידים בצד המוצר שנדונו הם גנריים — מאגרי אישורים של מערכת ההפעלה, אסימונים קצרי-מועד ומוגבלי-היקף, ובקרות שימור שֶׁ-Gen Digital טוענת שאמורות לבוא מהכלים עצמם.

• תוקן לאחר הפרסום: ההערה של Cloud Security Alliance כוללת עדכון גרסה 1.1 dated 11 בספטמבר 2026, שלדבריה תיקן בעיית "אינפלציית קנה מידה", שבה ספירות טוקנים של כניסה (sign-on) בכל האקוסיסטם של Google ו-Microsoft הוצגו כחשיפה ספציפית ל-AI בלי הסתייגותה של Okta עצמה, יחד עם ציטוט שהוצמד בטעות ושתי הפניות שלא ניתן היה לאמת שהן פעילות.

מה השתנה לאחר מכן: רוטציות, לא איפוסי סיסמאות

Abstract technical illustration on a deep navy field: a ring of identical translucent glass keys lies flat around a small dark circular hub, the ring cool and matte; one key has been lifted out of its slot and is breaking apart into fine amber particles that drift upward, while a pale cyan replacement key slides in to take the empty place. No text, letters, digits, people, screens or organisation logos appear. The OrcaRouter logo is composited in the bottom-right corner.

התשובה ששתי הדוחות מגיעים אליה היא שינוי בתגובה לאירוע ולא טלאי. ההנחיה של Gen Digital היא להתייחס לקובץ אימות מקומי כמו לסיסמה, להעדיף את מחזיק המפתחות או צוברת המפתחות של מערכת ההפעלה כאשר המוצר מציע את האפשרות, להרחיק סודות מהנחיות, להעניק לאינטגרציות MCP רק את ההרשאות הנדרשות להן, ולאחר הדבקה בגונב מידע — לפעול ממכשיר נקי כדי לבטל הפעלות של שירותי AI ולסובב מפתחות API ואישורי MCP. המשפט הבוטה ביותר שלה הוא ש"החלפת סיסמאות דפדפן בלבד אינה מספיקה עוד", ושאימות רב-גורמי עשוי לא לעצור ניצול לרעה של אסימון הפעלה שכבר נגנב.

הבקרות של Okta הן ההשלמה בצד הזהות: מגבלות שימוש ורשימות היתר של IP על מפתחות API, זרימות OAuth 2.0 שמנפיקות אסימוני גישה קצרי-מועד מאסימון רענון המוחזק ב-keychain, ניטור אחר שימוש חוזר באסימון הפעלה, ו-Device-Bound Session Credentials, שקושרות קריפטוגרפית הפעלה להתקן. Okta מציינת ש-DBSC נמצא בשלב מוקדם — השירותים חייבים ליישם אותו בצד השרת — ושגרסה 145 של Chrome עבור Windows, ששוחררה במרץ 2026, יכולה לתמוך בו. היא גם מתעדת שה-App-Bound Encryption של Google, שהוצגה ב-2024 כדי להצפין נתוני דפדפן, עוקפה על ידי מפתחי גנבים די מהר. Cloud Security Alliance מסיקה את המסקנה התפעולית שביטול אסימונים, ולא איפוס סיסמה, הוא מה שמונע את המשך השימוש בהפעלה חיה שנגנבה.

הרשומה נשארת במקום שאליו מציבים אותה השדות שלה: ממצא מחקרי בחומרה בינונית, ברמת ודאות A, ללא מחלוקת, ללא נזק ממשי מתועד ורק יום פרסום אחד מאחוריה. מה שהופך אותה לראויה לשמירה הוא האסימטריה שהיא מתעדת — העלות של הוספת סוכן נוסף לרשימת איסוף היא עדכון תצורה אחד, בעוד שהעלות של לדעת אילו סוכנים באילו מכונות מחזיקים פרטי גישה לשימוש חוזר היא מלאי שרוב הארגונים לא ערכו.